האם דיירים יכולים להחליט על דעת עצמם, וגם על חשבונים להציב מצלמות בלובי הפונות המצלמות כל אחד הנכנס ללובי ולמעלית?
ונניח שועד הבית מבקש להסירן, והם לא מסכימים, האם יש מה לעשות בעניין?
ועד הבית חייב לנהוג באופן מכבד ורשמי, ישנם מספר דרכים לנהוג וגם חשוב לשמור על מערכת יחסים טובה עם השכנים
להלן מספר הצעות:
- יש לשלוח מכתבים רשמיים עם בקשה מפורשת להסרת המצלמות בשל פגיעה בחופש הפרט וגם בגלל שזה לא עבר החלטה של דיירי הבניין
- יש לקיים אסיפה, להזמין את השכן, לשמוע את דבריו ולהחליט
- החלטה מהותית צריכה אישור של 75% מהדיירים, ואפשר לעשות זאת גם דרך החתמה
- במידה והתקבלה החלטה אפשר להחליט מי משלם על ההתקנה ומי בעל הזכויות בחומר המצולם
- במידה ואין הסכמה עם הדיירים, צריך לשלוח מכתב רשמי לפחות פעם בשבועיים עם בקשה מפורשת להסרת המצלמות וכן תשלום עבור ההוצאות
- לפעמים כדאי לקחת ייעוץ משפטי
- במידה ושום דבר לא עוזר, אפשר לתבוע אצל המפקחת על המקרקעין שתרצה לראות שאכן נעשה תהליך נכון מול השכן
- אחרי החלטת המפקחת במידה ועדיין ישנו סירוב להסרה, ניתן לערב את המשטרה וכמו כן להפעיל הוצאה לפועל לגבי החוב על הוצאות התהליך
מתוך האגודה לתרבות הדיור:
סוגיית מצלמות האבטחה מעלה מספר רב שאלות וברצוננו לסקור ולו בקצרה, מספר סוגיות בהקשר זה וזאת בסיוע של פסיקה עדכנית.
הלכה פסוקה היא, כי באם בעל דירה מבקש להתקין מצלמה ברכוש המשותף, הרי שעליו לקבל הסכמה של האסיפה הכללית, ברוב רגיל, זאת בתנאי שאין פגיעה בפרטיותו של המיעוט.
ככלל, המיעוט יכול לטעון כי אומנם בעל דירה רשאי לעשות ברכוש המשותף שימוש יום-יומי רגיל מתאים למקום, אך התקנת מצלמות ברחבי הרכוש המשותף, באופן שהן מתחקות באופן מתמיד אחר תנועותיו של בעל דירה בבית, בדרכו אל דירתו ומחוצה לה, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת השימוש המותר ברכוש המשותף, ללא הסכמת בעלי הדירות.
סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, מורה כי: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו." לפיכך, "פגיעה בפרטיות" הינו מונח שנבחן כל מקרה לגופו, כך למשך באם המצלמה מכוונת לפנים דירה או שטח הנמצא בשימוש ייחודי של בעל דירה, ניתן לראות זאת כפגיעה בפרטיות.
אם המצלמה מכוונת לחצר הבניין, הרי שאז יש לכך שני אספקטים:
האחד, באם התקנת המצלמה על מנת הינה בכדי להגן על רכושם המשותף של בעלי הדירות, אין בכך בהכרח פגיעה בפרטיות.
השני, כיוון מצלמה לעבר רכוש מסוים של בעל דירה אחר, כגון חניה פרטית יכול להיחשב כפגיעה בפרטיות.
מסקירת פסיקה בנושא ניתן ללמוד, כי במקרים בהם בבסיס הכוונה וההצדקה להתקנת מצלמה בשטח משותף עומד רצון כנה להגן על רכוש וקניין משותף ו/או פרטי של אחד הדיירים, וכל עוד אין פגיעה מהותית בפרטיות הדיירים, התקנת המצלמה תותר ותאושר אף ברוב רגיל (75%) של דיירי הבניין באסיפה הכללית.
במקרה בו ישנה פגיעה מהותית בפרטיות במי מהדיירים, תתאפשר התקנת המצלמה רק באישורו והסכמתו של כל דייר ודייר המוצא עצמו נפגע מעצם התקנת המצלמה.
במקרה בו ישנה פגיעה ממשית של מי מהדיירים וזו ניתנת להוכחה, גם הסכמת רוב הדיירים לא תוכל לחייבו לסבול ולשאת בפגיעה בפרטיותו האישית על גבו לצורך הגנת הרכוש המשותף ו/או רכוש של דייר ספציפי.
הבהרה:
האתר הוא לא תחליף לייעוץ משפטי, ואין הדברים המובאים בו בבחינת עצה משפטית, אלא נרשמו מתוך ניסיון רב בהבנת מורכבות היחסים שבין שכנים
אם התקשורת בין השכנים לקויה יש לפנות ליעוץ משפטי מוסמך דוגמת האגודה לתרבות הדיור