מהו תקנון הבית המשותף?

סעיף 61 לחוק המקרקעין קובע קובע כי בית משותף ינוהל באמצעות תקנון, כך:

"61.  בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף."

​כמו כן, סעיף 62 לחוק קובע כי בעלי הדירות רשאים לאשר תקנון מוסכם לפי הסכמתם בהתקיים התנאים הבאים, כדלהלן:

תקנון מוסכם
(א)   בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.
(א1) הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות  האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 145.
(ב) לענין סעיף קטן (א), "בעל דירה" - לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות.
(ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן.

​במידה ולא אושר תקנון מוסכם יחול על בעלי הדירות תקנון מצוי אשר נמצא בתוספת לחוק מיסוי מקרקעין. 
ניתן לשנות את התקנון המוסכם אם הסכימו רוב בעלי הדירות שלהם 2/3 לפחות מהרכוש המשותף, למעט החלטות אשר פוגעות בזכויותיו של בעל דירה שהתנגד או באם מטרת ההחלטה להצמיד חלקים ברכוש המשותף לדירה מסוימת.