עמדת טעינה לרכב חשמלי

אינטרס לאומי או צורך תאגידי

אחת הבעיות העיקריות של חדירת הרכב החשמלי לישראל: חקיקה בירוקרטית מיושנת שמקשה על הלקוחות ושעדכונה לא נראה באופק, מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך שמיועד להבטיח שבעלי המכוניות החשמליות יוכלו להטעין את רכבם מחוץ לבית ללא בעיות. 
תוכנית שאפתנית של משרד האנרגיה קובעת כי עד שלהי 2020 יותקנו ברחבי הארץ 2,500 עמדות טעינה ציבוריות.

זה טוב ויפה, אך הבעיה אינה טמונה במרחב הציבורי אלא דווקא במרחב הפרטי, שם מתברר שנושא הטעינה עדיין לא הוסדר במלואו.
"החוק עצמו אינו מעניק פתרון לכל מה שמתרחש בבית משותף", מסביר עו"ד סמי ישראל, יועץ משפטי לאגודה לתרבות הדיור.

החוק בישראל מתייחס בפרוטרוט להיבטים הטכניים של הקמת עמדת טעינה, קרי סוגי החיווט והחיבורים, אך אינו מתייחס ישירות למצבים שבהם העמדה מותקנת בחניה פרטית בבית משותף. 
במשרד האנרגיה מודעים לבעיה: "חוק המקרקעין אינו תחת אחריות משרד האנרגיה, אך המשרד מעוניין בשינויו", נמסר משם. כיום, כדי לבצע עבודות בשטח הבית המשותף נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות בבניין.

"אנו מעוניינים לבצע תיקון בחוק שיתיר לדיירים להקים עמדת טעינה ולבצע עבודות בשטח הבית המשותף, כל עוד הן נעשות בבטיחות, ללא צורך בהסכמת הדיירים אלא רק ביידועם. משרד המשפטים כתב תיקון לחוק אולם עקב הבחירות המוקדמות, תיקון החוק נדחה".

המצב החוקי הנוכחי מאפשר לבעל מכונית חשמלית שמחזיק בחניה רשומה בטאבו לבחור מבין שלוש אפשרויות: 

  1. הזנה מלוח חשמל פרטי בדירה;
  2. הזנה מלוח ציבורי של הוועד; 
  3. הזמנת חיבור ייעודי לצורך התקנת עמדת טעינה. 

 

כל אחד ממקרים אלו דורש אישור מוועד הבית או מחברת הניהול. 
אלא שמדובר בסיפור כלל לא פשוט, מתקין עמדות טעינה שעמדו שוחח "כלכליסט" אמר כי "אנו יודעים על מספר לקוחות שפשוט ויתרו על הרכב החשמלי אחרי שהבינו שלא יצליחו להתגבר על הוועד".

חלק מחששות הדיירים וחברות הניהול מוצדקים ומובנים", אומר רן אלויה, מנכ"ל גינר'גי, הפועלת בתחום התקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי ושכמו מתחרותיה כ־EVedge ואפקון עובדת עם יבואני הרכב. 
יש להסיר את החשש ולתת תשובות ופתרונות שעומדים בדרישות הרגולציה.

בתהליך התקנה נדרשת עבודה רבה מול ועדי בתים, חברות ניהול וחברת החשמל, ולעתים גם מול דיירים פרטניים. 
מנסיוננו, ניתן להתמודד עם מרבית החסמים ולהתקין עמדת טעינה לפני אספקת רכב ללקוח.

אלא שלא תמיד ההתנגדויות להתקנת עמדות הטעינה מונעות משיקולים ענייניים.
"נתקלנו כבר במקרים משעשעים של סכסוכי דיירים על סוגיית החשמל, שבינם ובין הנושא הטכני אין שום קשר", מספר מתקין עמדות טעינה. "כשמדובר בעמדה שסמוכה לדירה של בעל הרכב, אין בעיה: אפשר להעביר כבל חשמלי באופן בטיחותי, ואז החשמל הוא של בעל הרכב.

"אך כשמדובר בחשמל שנלקח מהבניין כולו, ההתחשבנות הכספית יוצרת התנגחויות מול ועדי הבתים וחברות אחזקה. אלה אנשים מבוססים, ואנחנו נתקלים בדיירים שמסרבים לאפשר התקנת עמדה משום שהם רוצים פיצוי מהשכן. יש כאלה שפשוט מקנאים בשכן שרכש רכב חשמלי, למרות שגם להם יש רכב במאות אלפי שקלים, ויש כאלה שמעלים טיעונים מגוחכים של חשש מקרינה. בסופו של דבר גם הסרבנים הגדולים ביותר נכנעים".

מתקינים אחרים מספרה על תופעה של "דמי התקנה": דרישה מצד בכירים בחברות הניהול לתשלומים של אלפי שקלים תמורת הזכות להתקין עמדות בבניין ספציפי.

סוגיה בעייתית נוספת היא איכות התשתית, שעלולה ליצור מצב של מירוץ להתקנת עמדת ההטענה הראשונה ולעתים היחידה בבניין. זאת משום שרבים מהבניינים בישראל לא מסוגלים לתמוך תשתיתית בהטענת מספר גדול של מכוניות חשמליות. "כיום כל הקודם זוכה", מודה מתקין עמדות טעינה, "יש רכבים חשמליים שצריכת החשמל היומית שלהם מגיעה לכחצי מצריכה של דירה ממוצעת. אז ברור שהשכן שיהיה הראשון להקים עמדה עלול לחסום התקנות אחרות, אלא אם השכנים יתקינו מערכת ניהול טעינה, שעלותה מגיעה לאלפי שקלים לדייר".

"תשתיות החשמל הקיימות הן צוואר הבקבוק של מהפכת הרכב החשמלי", מחזק את הטענה מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה איתן פרנס. "התשתיות לא תוכננו לטעינה מסיבית של מכוניות. חברת החשמל שולחת את הצרכנים לחבר את עמדת הטעינה למונה החשמל הדירתי או למונה הנציגות, שנמצא לפעמים בקומה גבוהה ולכן טכנית לא יכול להתאים וקטן מכדי להוות פלטפורמה ראויה. זה יוצר סכסוכי שכנים.

"בעולם אנחנו רואים חבילות שבהן רכב וחשמל נמכרים יחד, אך אם לחברות הטעינה לא ינתן היתר לפעול בחופשיות בתוך הבית המשותף, זה לא יקרה בישראל".

 

משרד הבינוי: חוק המקרקעין

הבעיה אם כן נעוצה בחוק המקרקעין מ־1969, שמסדיר את ענייני המשפט האזרחי הנוגעים למקרקעין, ומצוי באחריות משרד הבינוי והשיכון. 
אפשר לבצע תיקונים בחוק, אך אלו תקועים. כבר ב־2011 הוגש תזכיר תיקון 32 לחוק שנועד לבטל את הצורך בהסכמת כלל הדיידים להתקנת עמדות טעינה לרכבת חשמלי, אך לאחר קריסת בטר פלייס התיקון לחוק נתקע.

הצוות הבינמשרדי העובד על הטמעת ניידות חשמלית בישראל מודע לסוגיה של הסכמת הדיירים ופועל לקדם פתרונות בנושא", אומר ראש תחום מקומי במנהלת התוכנית הלאומית לחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד רה"מ, דניאל צוקר. 
"הפתרונות נחלקים בין בנייה קיימת ובין בנייה עתידית".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "קיימת תמימות דעים שיש לקדם שינויים בתזכיר לחוק המקרקעין כדי להביא להקלות בנושא הסכמת דיירים שתאפשרנה התקנת מערכות טעינה. 
הנושא בבחינה של משרד המשפטים. בנוסף, משרד הבינוי מוביל עבודת עומק העוסקת בין היתר בצורך בתשתיות מתאימות כבר בשלבי הבנייה כדי למנוע בעתיד בעיות דומות של הסכמת דיירים".

בינתיים, עד שהתיקון לחוק אכן יעבור בתקווה אחרי הבחירות, הרוכשים של המכוניות החשמליות בישראל משמשים כשפני ניסוי.

 

עמדות טעינה בחניון תת-קרקעי

 

 

עמדת טעינה בבית משותף

אם אתם גרים בבית משותף שבו אין לכם חניה פרטית שבה ניתן להתקין את עמדת טעינה, אתם עלולים למצוא את עצמכם ניצבים בפני מספר בעיות:

  1. אי הסכמה של הדיירים להתקנה של עמדת טעינה חשמלית בשטח ציבורי של הבניין. 
  2. חוסר יכולת לחיבור ישיר של קו חשמלי למקום שבו הרכב חונה. 
  3. בעיה בהפרדה בין התשלום שלכם על הטעינה לתשלום החשמל הכולל של הבניין.

 

ביחס לבעיה הראשונה, חוסר ההסכמה של הדיירים הוא בעיה מורכבת במיוחד כיון שברמה הטכנית לא ניתן להתגבר עליה. 
עם זאת, לעיתים עם רצון טוב והידברות נכונה ניתן לגשר על פערים מסוימים, מה שיאפשר לכם להתקין עמדת טעינה גם בשטח הציבורי של הבניין.

גם במקרים שבהם אחד מהדיירים או יותר לא מוכנים לאפשר התקנה של עמדת טעינה, ניתן למצוא פתרונות שונים ובהמשך נסביר על כך. עם זאת, ההמלצה היא כמובן לנסות להגיע לעמק השווה מול כל הדיירים.

במקרה שבו לא ניתן לחבר קו חשמלי למקום שבו הרכב חונה, ניצבות בפניכם שתי אפשרויות. 
האפשרות הראשונה היא להתקין את עמדת טעינה במקום הנוח ולהחליף את מקום החניה. 
גם אם החניה תהיה מעט יותר רחוקה מהבית שלכם, האפשרות הזו עדיין כדאית יותר מאשר האלטרנטיבה השנייה.

במקרה שבו לא ניתן לשנות את מקום החניה, יהיה עליכם לבצע עבודות תשתית שונות שיאפשרו לכם בסופו של דבר למשוך קו חשמלי ישירות מהלוח אל מקום החניה. מיותר לציין שמדובר בתהליך מורכב במיוחד, וככל שהדבר תלוי בכם, נסו להחליף את מקום החניה של הרכב שלכם.

 

החלטות ממשלה: החלטה מספר 181 של הממשלה מיום 24.02.2023

היערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית ומבוססת אמצעי הנעה חליפיים

נושא ההחלטה:

היערכות המשק למעבר לתחבורה חשמלית ומבוססת אמצעי הנעה חליפיים
    
מחליטים:

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1837 מיום 11 באוגוסט 2016 (להלן – החלטה 1837), מס' 171 מיום 25 ביולי 2021 (להלן - החלטה 171), מס' 201 מיום 1 באוגוסט 2021 ( להלן – החלטה 201), מס' 208 מיום 1 באוגוסט 2021 (להלן – החלטה 208), מס' 542 מיום 24 באוקטובר 2022 (להלן – החלטה 542) ובהתאם למחויבויות הבין-לאומיות של ישראל להפחית פליטות גזי חממה ובמטרה להיערך למעבר לצריכת תחליפי דלקים תוך התמודדות עם האתגרים וצמצום השפעות חיצוניות שליליות של מעבר זה על תשתיות החשמל ורמת הגודש בכבישים במשק הישראלי:

  1.  לתקן את חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לעניין עמדות טעינה לרכב חשמלי בבית משותף בהתאם להצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 35) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ב-2022 (להלן - הצעת החוק שפורסמה), על פי העקרונות הבאים ובהתאם לשינויים המנויים בהם:
    1. ניתן יהיה להתקין חיבור חשמל ייעודי או מונה ייעודי על החיבור הציבורי של הבניין בעבור עמדות טעינה לרכבים חשמליים בהחלטה של רוב רגיל של בעלי הדירות בבניין, ובהתאם ליתר התנאים המפורטים בהצעת החוק שפורסמה; 
    2.  בעל דירה יהיה רשאי לחבר עמדת טעינה בחניה הצמודה לדירתו לחיבור ייעודי קיים, למונה ייעודי קיים שהותקן על החיבור הציבורי של הבניין (הכול בכפוף לאמור בסעיף קטן (א)), או לחיבור דירתי, ללא צורך בקבלת הסכמות מבעלי דירות נוספים בבניין, הכול בהתאם לתנאים המפורטים בהצעת החוק שפורסמה;
    3. בתיקון החוק ייקבעו כללים לחלוקת עלויות התקנת תשתית הטעינה ועלויות שוטפות בגין הטעינה בין בעלי הדירות בהתבסס על חלקם היחסי בצריכה, וזאת אם בעלי הדירות המשתתפים בעלויות לא הסכימו ביניהם על חלוקה אחרת, הכול בהתאם להוראות המפורטות בעניין בהצעת החוק שפורסמה.  
    4. בעלי דירות בבית משותף יהיו רשאים ברוב של שני שלישים מבעלי הדירות להחליט על התקנת עמדת טעינה בחניה משותפת לשימושם האפשרי של כלל בעלי הדירות, ובכלל זה לקבוע גם הסדרי חניה שנועדו לצורך שימוש סביר בעמדת הטעינה, ובהתחשב בצרכים של כלל בעלי הדירות, הכול בהתאם לתנאים המפורטים בהצעת החוק שפורסמה;  
    5.  במידה וחיבור חשמל ייעודי או מונה ייעודי שהותקן על חיבור ציבורי משמשים יותר מבעל דירה אחד לצורך טעינת הרכב, החלפת העוסק באספקת חשמל המספק חשמל לצורך הטענת רכבים חשמליים באמצעות החיבור האמור תהא בהחלטת רוב בעלי הדירות  שעמדות הטעינה שלהם מחוברות באמצעות אותו חיבור. 
    6.  תשתית הקשורה לטעינה אשר משמשת שני בעלי דירות או יותר (להלן - תשתית הטענה משותפת) תהווה חלק מהרכוש המשותף של הבית המשותף, כך שכל בעל דירה יהיה רשאי לחבר אליה עמדת טעינה. על אף האמור, האחריות בכל הנוגע לניהול ולתחזוקת תשתית ההטענה המשותפת, לרבות הנשיאה בהוצאות הכרוכות בכך, תחול רק על בעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברים אליה.  
       
  2. לתקן את סעיף 51 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, כך שיחול רק על מתקני חשמל או רשת חשמל שחוברו למקרקעין של אחר על ידי בעל רישיון הולכה או מי שעוסק בחלוקה. 
     
  3. בהמשך לסעיף 19 להחלטה 208, להטיל על שר הפנים, מכוח סמכותו לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה), לקבוע בתוך שישה חודשים ממועד החלטה זו, תקנות הכוללות הוראות בדבר חובה להקים בבניין חדש שכולל חניה, תשתית חשמל הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי הכוללת לוח חשמל וזאת אף אם מדובר במבנה שאינו מיועד למגורים. 
     
  4. לתקן את סעיף 38 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, כך שתוטל חובה על אדם המוכר או משווק רכב חדש להציג נתונים אודות צריכת האנרגיה של הרכב, ביחידות מדידה תקניות, לפי סוג מקור האנרגיה שבאמצעותו מונע הרכב, וזאת במקום החובה הקיימת היום לפרסם את הנתונים לפי צריכת ליטר לכל מאה קילומטר.
     
  5. לתקן את סעיף 28 לחוק משק החשמל (תיקון מס' 16 והוראת שעה), התשע"ח-2018, כך שהוראת השעה שאפשרה למכור חשמל לטעינת רכב חשמלי ללא רישיון הספקה, תקוצר משמונה שנים לשש שנים.
     
  6. לתקן את סעיף 3 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק משק החשמל), כך שרשות החשמל בכפוף לתנאים שייקבעו בחוק או בכללים מכוחו, תהא רשאית לפטור צרכן המוכר חשמל לאחר מרישיון הספקה.
     
  7. ככל שיתוקן סעיף 28 לחוק משק החשמל כאמור בסעיף 5 להחלטה זו, להטיל על רשות החשמל להיערך לכך ולבחון את הצורך בקביעת הוראות שיחולו על בעלי רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי בשים לב למטרות חוק משק החשמל.
     
  8. לתקן את סעיף 188(ב)(1) לחוק התכנון והבנייה כך שלהגדרה "צורכי ציבור" יתווספו מתקני השנאה לחשמל ובכלל זה חדר שנאים ותחנת משנה.
     
  9. להטיל על מנכ"ל מינהל התכנון לגבש תדריך מקצועי לעניין שילוב חדרי שנאים בתכניות מפורטות. 
     
  10. להטיל על שר האנרגיה, בכפוף להתייעצות עם רשות החשמל, לפעול לתיקון חוק החשמל, התשי"ד-1954, כך שייקבעו הוראות אכיפה מתאימות על פעולות בניגוד להוראות החלות בעניין זה וכן לבחון את אופן הקביעה והעדכון של הוראות האסדרה באופן ההולם את קצב התפתחות הטכנולוגיה. 
     
  11. להטיל על שר האוצר ושר הפנים לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס"ז -2007 כך שסיווג עמדת טעינה לרכב חשמלי שמשמשת את הציבור הרחב תהיה בהתאם לסיווג החניה שבו העמדה מותקנת. 
     
  12. להטיל על משרד האנרגיה, בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר, לגבש בתוך שישה חודשים תכנית לפריסת עמדות טעינה במרחב הציבורי. התכנית תגובש, בין היתר, בשים לב להמלצות צוות בראשות מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובהשתתפות נציגי משרד האנרגיה,  משרד הפנים, משרד האוצר, מינהל התכנון, השלטון המקומי, בנוגע להשפעת פיזור עמדות הטעינה במרחב הציבורי על מדיניות החניה במרחב הציבורי. המלצות הצוות האמורות יגובשו בתוך 120 יום מהחלטה זו. 
     
  13. לתקן את סעיף 11 בהחלטה 1837 כך שבמקום "50%" יבוא "75%".
     

 

הערות

החוק התעלם לחלוטין מחיוב ביטוח מיוחד לרכב חשמלי

מאחר וישנם עדויות רבות להדלקות של רכבים חשמליים, החוק התעלם לחלוטין מבטיחות הרכב החשמלי בחניון תת-קרקעי, והסכנות הכרוכות מהידלקות שכזאת.

החוק לא מחייב גובה ביטוח מינימלי, וברוב מוחלט של הבניינים המשותפים, אין הביטוח שלהם מכסה הידלקות שכזאת והנזק המצטבר לחניון ולרכבים הפרטיים הנמצאים בו.