סעיף 58 לחוק המקרקעין קובע כי חובת התשלום מלוא ההוצאות חלה על בעל הדירה ולא על השוכר:
בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר; לענין זה,
מה ניתן לעשות כשדייר סרבן מסרב לשלם מיסי ועד בית?
דמי ועד הבית נקראים למעשה 'השתתפות בתחזוקת הבניין', המושג כפי שהוא רשום אצל המפקח על רישום המקרקעין מחדד את החובה לשלמו.
האם חנויות שממוקמות בקומת הקרקע ולהם יציאה משלהם, צריכות להשתתף בתחזוקת הבניין?
סעיף 58 הנמצא בפרק ב' לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כך:
ועד הבית רוצה לרכוש "ביטוח ועד בית" האם השוכרים מחויבים לשלם זאת?
במציאות של היום, ביטוח ועד-בית הוא חובה.
כאשר דייר לא מוצא חן בעיניו תפקוד הבניין או הועד שתורם מזמנו היקר בהתנדבות מגיעים האיומים "נתבע את הועד ".
על מי חל החובה לשלם ועד, על בעל הדירה או מי ששוכר?
תשלומי ועד-הבית הם השם המקוצר והמקובל, אבל בשפה המשפטית הם מוגדרים כהשתתפות בתחזוקת הבניין
והיא חלה על כל בעלי הדירות בבניין, בדרך כלל בחלוקה התלויה בגודל הדירה, אלא אם כן הוחלט אחרת.
כשלא משלמים דמי-ועד, שהם למעשה השתתפות בתחזוקת הבניין, ועד הבית נדרש להזכיר לחייבים ואף להתריאה במידת הצורך, להלן דוגמא למכתב שכזה.
נערך ע"י האגודה לתרבות הדיור
