תכנון תקציב שנתי ומעקב אחר ביצועו

מה עושה את ניהול הבניין המשותף למשימה כל כך מעיקה ומורכבת?
למה הדיירים לא ששים לנהל את הרכוש המשותף שלהם? והאם בסופו של דבר ישתלטו על התחום חברות ניהול בגלל המורכבות של העניין וחוסר הרצון של הדיירים להתנדב לעשות את המשימה הזאת. 

כדי להתמודד עם נוכחות דלה באסיפות, איפשר חוק המקרקעין מנגנון שנקרא ״אסיפה נדחית״ ורבים הבתים המשותפים אשר משתמשים בו דרך קבע.

יש לרשום את הדברים באופן רהוט וברור. 
יש להשתמש בשפה נאותה, להוסיף סימני פיסוק נכונים, לבדוק שגיאות כתיב ולבדוק שגיאות ניסוח ותחביר.
יש להשתמש במרכיבים הרשומים לעיל לפי הסדר שלהם. 
המרכיבים הללו הם הבסיס של כתיבת פרוטוקול.
יש לחלק את הפרוטוקול לפי נושאים. 

סעיף 58 לחוק המקרקעין קובע כי חובת התשלום מלוא ההוצאות חלה על בעל הדירה ולא על השוכר:

אחרי בחירת ועד בית תמיד יש מרץ ראשוני ועם הזמן חברי הועד הולכים ומתאדים והופכים להיות לא פעילים, זאת מטלה לא פשוטה מסתבר, עם מטלות שונות, וצורך להבין בכל מיני תחומים טכניים.
רוב האנשים לא אוהבים לקחת אחריות וכשהם מקבלים אותה זה לא ממש מרצון, ולכן הטיפול ותשומת הלב הם בהתאם.

סעיף 61 לחוק המקרקעין קובע כי בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם לגבי הבית המשותף.
רכוש משותף בבית משותף כולל את כל חלקי הבניין המיועדים לשמש את כלל בעלי הדירות, מלבד החלקים הרשומים כדירות.

מה זה ועד בית חיצוני ומתי צריך למנות ועד-בית שכזה?

תפקיד ריכוז ועד בית נראה לעתים תפקיד קל, ואם עושים אותו נכון, הוא יכול להיות קל מאוד.
אבל התפקיד טומן בחובו מספר מוקשים, שלמעשה עושים אותו לתפקיד קשה שאף אחד לא רוצה לעשות אותו.

בעידן שלנו, גנרטור ביתי הפך לכמעט הכרחי ובבנייני מגורים משותפים חובת ההתקנה שלו מעוגנת בחוק. 
למעשה הרבה בניינים חיברו מערכות קריטיות לאספקת החשמל, כגון שערים, מעליות, משאבות לחץ, תאורת חירום ועוד',
ובבניינים כאלה ישנו הכרח לשימוש בגנרטור חירום שיספק את החשמל הרצוי למערכות אלו.